<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שביעי סט"ז</h1>
<h2>דף לז.</h2>
הכוסס חטים או אורז כשהם חיים מברך עליהם בתחלה שהכל מפני שאין דרכן לאכלן חיים. ויש מי שאמר שמברך עליהם בורא פרי האדמה. וכן כתב הר"ם.
<h2>דף לח:</h2>
פירות או ירקות שדרכן להאכל חיים, אם בשלן מברך עליהם בתחלה שהכל, ולבסוף בורא נפשות רבות. וירקות שדרכן להאכל שלוקין, כגון כרוב ולפת, אם אכלן חיים, מברך עליהם בתחלה שהכל, ולבסוף בורא נפשות רבות. ואם בשלן או שלקן, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ודברים שדרכן להאכל חיים ומבושלים, אכלן בין חיים בין מבושלים, מברך בתחלה ברכה הראויה להם. כיצד אם היו פירות העץ, מברך בורא פרי העץ. ואם היו פירות האדמה, מברך בורא פרי האדמה. לר"ם. והאוכל דלעת חייה מברך בתחלה שהכל ולבסוף בורא (פרי האדמה) [נפשות רבות]. כתב הר"ש לפתות שחתכן חתיכות דקות או גסות אפי' אכלן כשהם חיים מברך עליהם בורא פרי האדמה. ומלשון הר"ם נראה שאם אכלן חיים אינו מברך עליהם אלא שהכל. וכן דעת רבים מגדולי המפרשים והפוסקים.
